<h1>או"ז הלכ' תפילין סימן תקפ"ו</h1>
<h2>דף סב.</h2>
נכנס לבית הכסא. בפ' מי שמתו בברכות איבעי' להו מהו שיכנס אדם לביהכ"ס קבוע להשתין מים רבינא שרי ורב [אדא בר] מתנא אסר ושאלו לרבא ואמר להו אסור שמא יפנה בהם. ודוקא בבהכ"ס קבוע אסור אבל בביהכ"ס עראי מותר להשתין. ודוקא שהתפלה בראשו מותר להשתין בהם אבל אם אוחזן בידו אסור להשתין כדתניא התם לקמן [ע"ב] ת"ר לא יאחז אדם תפלין בידו וס"ת בזרועו וישתין בהם ולא ישן בהם כדמפרש התם טעמא לקמן בביהכ"ס קבוע דליכא ניצוצות שרו לי' רבנן למנקטינהו בידי' (לא שרו) בהכ"ס עראי לאנחינהו ברישיה שרו למנקטינהו (ברישי) [בידיה] לא שרו מ"ט משום ניצוצו' פי' שמצוה לשפשף שלא יראה ככרות שפכה ואיכא בזיון של תפלין שאוחזם בידו ומשפשף בניצוצות קטנים קרי בהכ"ס עראי וגדולים קרי קבוע. והיכא שנכנס לבהכ"ס קבוע חולצן ברחוק ד' אמות וכורכן בבגדו ואוחזן בידו בימינו כנגד לבו ונכנס ובלבד שלא תהא רצועה יוצאה טפח מתחת ידו. ושמעי' מכאן דיכול אדם לעבור בבהכ"ס לפי דרכו שלא לצורך נקביו ותפלין בראשו (דלא) [אלא] שלא ליכנס במקום הטינופת אלא במקום שהריח רע יוצא מגופו משום שין העשוי מקמטין מעור שע"ג הבתים אבל משום פרשיות הכתובות ליכא קפידא מפני שהם מחופים עור הכי מפרש בפ' במה אשה [ס"ב, ע"א] הלכך הי' מסתפק הרב רבינו יעקב מאורלייני"ש זצ"ל אם מותר ליכנס בתפלה של יד לבהכ"ס קבוע כדפי' לעיל דדל"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות הן.
